עמלות צולבות interchange fees

מה בין עמלות צולבות והעלאת דמי  החזקת כרטיסי אשראי

                                  עו"ד אורי ברעם, ליצירת קשר: 050-4420442

ביום 1 באוגוסט 2011 התפרסמה בדה מרקר כתבה לפיה קרטל חברות כרטיסי האשראי מאיים להעלות עמלות שמוטלות על מחזיקי כרטיסי אשראי ("דמי מחזיק"), בתגובה להפחתה הצפויה בעמלה הצולבת.

העמלה הצולבת היא חלק הארי בעמלה שבתי עסק משלמים לחברות כרטיסי האשראי. בתי העסק מגלגלים את העמלה, כמו מס המוטל עליהם, בצורה מלאה או חלקית (כתלות במידת התחרות בתחום הרלוונטי), על מחירי המוצרים והשירותים במשק.  
שיעורה של העמלה הצולבת כיום הנו 0.975%. מכיוון שמחזור העסקאות בכרטיסים הוא כמעט  200 מיליארד ₪ בשנה, הכנסות חברות הכרטיסים מעמלה צולבת בלבד הן כמעט שני מיליארד ₪ בשנה. לגישת רשות ההגבלים העסקיים, העמלה הצולבת צריכה להיות  0.638%.

מכיוון שכל ירידה של עשירית אחוז בעמלה הצולבת, משמעה חיסכון שנתי של כ- 200 מיליון ₪ לבתי עסק, הרי שלפחות בטווח הארוך, החיסכון מהפחתת העמלה הצולבת צפוי לחלחל לציבור כולו, בצורה של הוזלה במחירי המוצרים והשירותים במשק.

חברות הכרטיסים לא נותרות אדישות, ובתגובה להפחתה הצפויה במקור הכנסה עיקרי שלהן, הן מאיימות כי הציבור ייפגע. האמנם? 

באוסטרליה שיעור העמלה הצולבת הינו 0.5%. באיחוד האירופי העמלות הצולבות של ויזה ומסטר כארד הן 0.2% ו- 0.3%. בארה"ב נקבע לאחרונה כי העמלה הצולבת תהיה  21 סנט (סכום קבוע) ועוד חצי פרומיל (0.0005%). בכל המקומות שבהן חלה הפחתה בעמלה הצולבת בעקבות התערבות רגולטורית, נזעקו חברות הכרטיסים לטעון, כי הן ייאלצו להעלות את דמי המחזיק. בחלק מהמקומות אף הגדילו חברות הכרטיסים וטענו, כי העלאת דמי המחזיק תוביל ל"ספירלת מוות" שתגרום להרס מערכות כרטיסי האשראי. הטיעון היה, שמחזיקים לא יסכימו לשלם את דמי המחזיק הגבוהים שחברות הכרטיסים ייאלצו כביכול לגבות, כדי לפצות על אבדן הכנסותיהן, ובשוליים יהיו מחזיקים שיפסיקו להחזיק בכרטיסים. האיום נמשך בטענה, שכתוצאה מכך כרטיסים יהיו פחות אטרקטיביים לבתי עסק, ובשוליים יהיו בתי עסק שיפסיקו לכבדם. אבדן ההכנסות ייאלץ את חברות הכרטיסים להעלות עוד את דמי המחזיק, דבר שיביא לנטישה נוספת של מחזיקים. כדור השלג יצבור תאוצה ככל שכרטיסים יהיו פחות אטרקטיביים, עד שרשתות הכרטיסים ייהרסו...

איומי חברות הכרטיסים התבדו. בשנים האחרונות חל גידול כלל עולמי, שלא פסח על ישראל, הן באחזקה והן בשימוש בכרטיסי אשראי. למרביתנו יש בממוצע יותר מכרטיס אחד בארנק, ואין כמעט בתי עסק שלא מכבדים כרטיסים. במקומות אחרים בעולם בהן פחתו העמלות הצולבות, חברות הכרטיסים לא נפגעו, ולבטח לא קרסו, אלא פשוט נאלצו להתחרות על הכנסותיהן, במקום לקבל חלק עיקרי מהן בצורה של עמלה צולבת, שאינה אלא הסדר כובל בין מתחרים לתיאום מחיר מינימום לעמלת בית העסק.

אבדן ההכנסות בשל הירידה בעמלה הצולבת לא מחייב אפילו את הגדלת דמי המחזיק, כפי שחברות הכרטיסים מאיימות. לצד ההנפקה של חברות הכרטיסים יש הכנסות נוספות מדמי מחזיק קבועים והכנסות ריבית על אשראי למחזיקים. בנוסף, הן יכולות פשוט לקצץ בהטבות, הנחות ונקודות שהן מרעיפות על מחזיקים. חלק ניכר מעלות הטבות אלה ממומן כיום על ידי בתי עסק, באמצעות העמלה הצולבת. למעשה, מחזיקים "כבדים" מקבלים כיום כסף, עבור שימוש בכרטיס אשראי. את המחיר משלמים בתי עסק, ובעקיפין הציבור כולו, בשל ייקור המוצרים והשירותים במשק. לכן, כלל לא בטוח שדמי המחזיק יעלו, אך אפילו אם דמי המחזיק יעלו במקצת, מדובר בעלייה ממספר שלילי למספר שקרוב לאפס.

לסיכום, הפחתת העמלה הצולבת היא צעד מתבקש וחשוב לצמצום פערי תיווך פיננסיים, ושכלול שוק אמצעי התשלום. הצעד שנקטה כעת רשות ההגבלים העסקיים, הוא צעד מבורך בכיוון הנכון, אך אפילו הוא אינו צעד סופי.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בהגבלים עסקיים, שטיפל בעבר, במסגרת עבודתו ברשות ההגבלים העסקיים, בתיק של העמלה הצולבת, וכותב כיום דוקטורט בנושא עמלות צולבות.