חיוב סולקי ישראכרט להיות גם מנפיקים (פורסם בנבו ביום 9 באפריל 2012)


http://www.nevo.co.il/books/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/BARAM-09-04-12.pdf

חיוב סולקים של כרטיסי ישראכרט להיות גם מנפיקים

"תיקון ישראכרט" לחוק הבנקאות שעומד להיכנס לתוקף, מחייב את ישראכרט לאפשר למתחרותיה (לאומי קארד וכ.א.ל) לסלוק כרטיסי ישראכרט.

לאחרונה (22 במארס 2012) התפרסמו בעיתונות כתבות, לפיהן חברת ישראכרט דורשת ממתחרותיה להנפיק כרטיסי ישראכרט, כתנאי למתן היתר להן לסלוק כרטיסי ישראכרט.

על פי פרסומים אלה ישראכרט טוענת, שהדרישה "אין סליקה ללא הנפקה" הינה דרישה סבירה הנהוגה ברחבי העולם. ואולם המציאות היא אחרת. בפועל, במקומות בהן נעשתה רפורמה בשווקים של כרטיסי חיוב, לא קיימת דרישה שכזו. באירופה נקבע בשנת 2005, כי סולקים אינם חייבים להיות מנפיקים. בניו זילנד נקבע הדבר בשנת 2009. בארה"ב נטשו מנפיקים גדולים את צד הסליקה, והותירו את הפעילות בו לחברות סליקה ייעודיות. גם בישראל אין מקום לדרישה זו. בכל הנוגע לכרטיסי מסטרכראד וויזה, נקבע בבית הדין להגבלים עסקיים בנובמבר 2007, כתנאי לאישור הסדר הסליקה ההדדית בין ישראכרט, כ.א.ל ולאומי קארד, כי חברות הכרטיסים (לרבות ישראכרט), יסכימו לכך שגופים נוספים ייכנסו לשוק הסליקה בתנאים הולמים. במונח "תנאים הולמים" כיוון בית הדין לתשלום מצד סולקים חדשים עבור שימוש בתשתיות קיימות, אך בשום פנים לא הייתה כוונה לחייב סולקים חדשים להפוך גם למנפיקים. לפיכך נראה, כי גם בישראל אין מקום לדרוש מסולקים של כרטיסי ישראכרט להיות גם מנפיקים של כרטיסים אלה, כתנאי להיותם סולקים.

אם כך, מדוע מתעקשת ישראכרט לחייב סולקים של כרטיסיה, להיות גם מנפיקים? מעבר לרצון לקבל תמלוגים עבור כרטיסי ישראכרט שיונפקו על ידי מתחרותיה, התשובה לשאלה זו טמונה במבנה המיוחד של מערכות כרטיסי אשראי. כרטיסי אשראי הם מוצר מיוחד. בכרטיסי אשראי מתקיימים יחסי גומלין בין צד הסליקה לבין צד ההנפקה. אם סולק של כרטיסי ישראכרט יהיה גם מנפיק של כרטיסי ישראכרט, יהיה לאותו סולק תמריץ לשלם "לעצמו" - בכובעו כמנפיק - עמלת מנפיק (הידועה גם כעמלה צולבת), גבוהה יותר, מאשר אותו סולק היה מסכים לשלם למנפיק זר. עמלת מנפיק – גם לאחר הרפורמות שנעשו בה – היא מקור הכנסה עצום לחברות הכרטיסים. למעשה, מעת שסולקים הם גם מנפיקים, המשא ומתן שהם מקיימים בינם לבין עצמם לקביעת עמלת המנפיק, הוא משא ומתן משוחד, המזכיר את המערכון המפורסם של חבורת מונטי פייטון, ולא משא ומתן בין מוכר מרצון לקונה מרצון. מטעם זה יש לישראכרט מוטיבציה עזה לרתום את סולקיה להיות גם מנפיקים שלה.

ישראכרט הוכרזה בשנת 2005 כבעלת מונופולין בסליקת כרטיסי אשראי. אחת מהתכליות המרכזיות של התיקון ל"חוק ישראכרט" הוא לצמצם את כוח השוק המונופוליסטי של ישראכרט.  התנאי שישראכרט דורשת (כלומר, כי על לאומי קארד וכ.א.ל להיות גם מנפיקות) שקול למעשה לסירוב בלתי סביר מצד ישראכרט לאפשר סליקה צולבת של כרטיסיה או לחילופין, הדבר עולה כדי ניצול מעמדה המונופוליסטי של ישראכרט לרעה, באופן שמסכל את ביצוע התיקון לחוק. עוד יש לציין, כי התנאי שישראכרט מציבה, הינו לכאורה ניסיון ליצור הסדר כובל עם מתחרותיה להנפקה משותפת. אם לאומי קארד וכ.א.ל היו נענות לדרישתה של ישראכרט, ומסכימות להנפיק כרטיסי ישראכרט כתנאי לסליקתן את כרטיסיה, ניתן היה לראות בכך הסדר כובל בין מתחרים. ואולם, נוכח התנגדותן של לאומי כארד וכ.א.ל לחיובן להפוך למנפיקות של ישראכרט, נקווה שלא יהיה צורך לבחון מעשית עניין זה.

הכותב הוא עורך דין מומחה בהגבלים עסקיים שטיפל בעבר, במסגרת עבודתו ברשות ההגבלים העסקיים, בתיק של העמלה הצולבת, וכותב כיום דוקטורט בנושא עמלות צולבות.