הגבלים עסקיים – תניית MFN טוב או רע?

מה שרע לתחרות בחשמל, טוב לתחרות במערכת הבנקאות

ביום 14 בדצמבר 2011 הוקמה, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג,  ועדה לבחינת התחרותיות במערכת הבנקאות. על ועדה זו הוטל לבחון ולהמליץ על פעולות להגברת התחרותיות בענף הבנקאות. באותו יום פורסם, כי הממונה על הגבלים עסקיים, הזהיר את חברת החשמל, כי סעיף בהסכם שלה לרכישת גז משותפות תמר, הנו הסדר כובל. הסעיף מכונה MFN ולפיו תמר מתחייבת לא למכור ללקוח כלשהו גז במחיר זול יותר מהמחיר לחברת חשמל.

אין ביכולתי ברשימה קצרה זו, להצביע על כל הכשלים במערכת הבנקאות, עימם תיאלץ ועדת התחרותיות בבנקים  להתמודד. ברצוני להצביע על עיוות בתחרות בין הבנקים, שדווקא סעיף ה- MFN הבעייתי בהסכם של חברת חשמל עם תמר עשוי, באופן אירוני, לתקן.

אחת הבעיות הידועות בתחרותיות בין הבנקים נעוצה בתחום העמלות למשקי הבית. פתרון חלקי ניתן בשנת 2007 בתיקון 12 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח). התיקון חייב את הבנקים לעבור לתעריפון עמלות אחיד, שקוף וברור. בנק ישראל מפרסם באתר האינטרנט שלו את תעריפי העמלות הנפוצות, מעודד את הציבור להשוות בין התעריפים, ולהתחשב בתעריפים אלו בשיקוליו באיזה בנק לבחור. דא עקא, בפועל, אין קשר בין התעריפון לבין המציאות. הבנקים נוהגים לתת ללקוחותיהם המועדפים הנחות ניכרות מהמחיר הקבוע בתעריף. מאחר ועמלה היא תשלום עבור פעולה שמבצע הבנק, ועלות הפעולה היא זהה עבור כל הלקוחות בבנק, אין לכך צידוק. זאת, למשל, בשונה מריבית, שמגלמת סיכון השונה בין לקוח ללקוח. הפלייתם לטובה של לקוחות מובחרים בעמלות שהם משלמים, לעומת הפלייתו לרעה של יתר הציבור, נובעת אך ורק מכוחם של הראשונים. לקוחות קטנים שאינם בעלי יכולת איום קרדבילית על הבנק, נאלצים לשלם את העמלות המרביות הקבועות בתעריף, ו"לסבסד" את הלקוחות העשירים. יתרה מכך, הלקוחות העשירים, שמקבלים הנחה, הם הלקוחות ה"שוליים" שביכולתם היה למשוך את המחיר מטה עבור כלל הציבור. אפליית המחירים שהבנקים נוקטים בה דה-פקטו, עומדת בניגוד גמור לכוונת המחוקק ומסכלת את האפשרות לקיומה של תחרות אפקטיבית בין הבנקים.         

כעת, אם היה נקבע,  כי ככל שבנק יעניק ללקוח אחד שלו הנחה בעמלות, הוא ייאלץ לתת הנחה זהה לכלל לקוחותיו, הבנק היה שוקל פעמיים אם להעניק הנחות. ואולם, ללקוחות מובחרים, בנקים לא היו יכולים להרשות לעצמם להציע מחירי עמלות גבוהים,  והם היו נאלצים להוזיל את העמלות התעריפיות. תניית MFN הייתה גורמת לכך שמההנחה ייהנו כלל לקוחות הבנק. העמלות בפועל היו מתכנסות לעמלות התעריפיות. לא עוד תעריף גבוה שרלוונטי לאלה שאינם יכולים להתמקח, ומתן הנחות לאלו שכן. התחרות הייתה עוברת ממישורים חבויים של הנחות נסתרות ממחירי המחירון ללקוחות מובחרים בלבד, לתחרות גלויה על מחירונים שמפורסמים בשקיפות לכלל הציבור. זאת בהתאם לרוחו ותכליתו של תיקון 12 לחוק הבנקאות.              
מן המקובץ נובע, שקיומה של תניית MFN  בתחום העמלות למשקי בית, היה מסייע להגביר את האפקטיביות והשקיפות של התעריפונים שהבנקים מפרסמים, וכפועל יוצא הייתה גדלה מידת התחרותיות בין הבנקים.

לעומת זאת במקרה של חברת חשמל, תניית הלקוח המועדף שחברת חשמל מתעקשת להכניס לחוזה עם תמר מעוררת חששות לתחרות שאין בצידם ערך מפצה. אם בעתיד יהיו לתמר מתחרים, וכתוצאה מכך תמר תרצה למכור למי מלקוחותיה גז מוזל, היא תשקול זאת פעמיים. קיים סיכוי סביר כי תמר לא תיתן הנחות לצדדים שלישיים, אם ההשלכה תהיה אילוצה של תמר להוזיל את מחיר הגז ללקוח הגדול ביותר שלה - חברת חשמל. התוצאה המסתברת של תניית MFN במקרה זה אינה הוזלה של הגז ללקוח שתמר תרצה להתחרות על ליבו וגם לחברת חשמל, אלא שהמחיר היקר ייוותר לחברת חשמל כמות שהוא, והלקוח האחר לא יקבל את המחיר הזול. תניה כזו עומדת בניגוד מוחלט לאפשרות שתקום יום אחד תחרות במשק החשמל. אכן, יש הטוענים כי זהו אינטרס ציבורי שחברת חשמל תקבל את המחיר הטוב ביותר מבין כל לקוחותיה של תמר. ואולם, ככל שחברת חשמל מבקשת לצמצם את עלויותיה כדי להציע חשמל מוזל לציבור, מוטב שתיטול קורה מבין עיניה ותתייעל, במקום לנסות ולשמר את כוחה המונופוליסטי באמצעות פגיעה במתחרים עתידיים. 

הכותב הוא עורך דין, מומחה להגבלים עסקיים

הערת פסיקה - פורסם בנבו ביום 14.12.11

http://www.nevo.co.il/books/%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa/%d7%9e%d7%90%d7%9e%d7%a8%d7%99%d7%9d/BARAM-11-12-11.pdf