https://lawforum.org.il/baram-schweppes/
יום רביעי, 8 בפברואר 2023
יום שלישי, 16 ביוני 2020
TheMarker קרטל לתיאום מחירי פנלים: במסגרת פשרה סמסונג תשלם בישראל 14 מיליון שקל
https://www.themarker.com/law/1.8910315
פורסם ביום 10.6.20
כתבת: אפרת נוימן
קרטל לתיאום מחירי פנלים: במסגרת פשרה סמסונג תשלם בישראל 14 מיליון שקל לפני שבע שנים הוגשה תביעה ייצוגית נגד חמש חברות זרות, בטענה שגרמו בעקיפין נזק לצרכנים בישראל אחרי שהעלו את מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח ■ זאת הפשרה השנייה בתיק שבית המשפט מתבקש לאשר סמסונג תשלם 1.4 מיליון דולר (4.14 מיליון שקל) בפשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה ונגד חברות אחרות. כך נקבע בהסכם שהוגש לבית המשפט וכפוף לאישור השופטת אסתר שטמר מבית המשפט המחוזי מרכז. מדובר בבקשה לתביעה ייצוגית שהגישה בנובמבר 2013 עמותת הצלחה נגד חמש חברות ענק זרות - שארפ, LG ,סמסונג, Optronic AU ,ו-Mei Chi ,בטענה שגרמו בעקיפין נזק לצרכנים בישראל. לפי התביעה, הנתבעות הקימו בשנים 2001-2006 קרטל בחו"ל, שבו העלו את מחירי הפנלים לטלוויזיות בעלות מסך שטוח - דבר שפגע בצרכני הטלוויזיות בארץ ובעולם. לפי ההסכם, אחרי שרבע מהסכום שתשלם סמסונג על מנת לסגור את חלקה בפרשה יעבור לשכר טרחה לעורכי הדין וגמול לעמותת הצלחה, היתרה (8.10 מיליון שקל) תעבור, בשל הקושי לאתר את הנפגעים, לקרן לחלוקת כספים מתביעות ייצוגיות למטרות ציבוריות. לפני כשנה הושגה הסכמה עם חברת Optronic AU ,לפיה היא תשלם 2 מיליון דולר כסכום כולל עבור פיצוי (שיופנה לקרן לניהול וחלוקת כספים), שכר טרחה וגמול, ותסייע להצלחה עם מידע ומסמכים. המטרה של פשרה זו היתה לאפשר להצלחה לנהל הליך בישראל נגד שאר הנתבעות. זאת מכיוון שהיה קושי למסור את כתב התביעה לנתבעות בחו"ל ("היתר המצאה לחו"ל"), שכן החברות הנתבעות לא עשו כל מעשה בתחומי מדינת ישראל - לא תיאום מחירים, לא מכירה של פנלים ואפילו לא מכירה של מוצרים סופיים לישראל. עם זאת, כן ניתן לצרף אדם שנמצא מחוץ למדינה אם הוא צד נחוץ או נכון בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה. גם בשלב זה, עדיין לא הוכרה המצאה של כתב התביעה לסמסונג שבחרה להגיע לפשרה. לפי ההסכם, סמסונג תצא ידי חובתה הכספית בתשלום של 1.4 מיליון דולר והיא התחייבה לסייע להצלחה עם מידע ומסמכים. את הסכום, שיעבור לקרן לניהול ולחלוקת כספים, מציעים הצדדים לייעד למטרות ציבוריות בתחום הקרוב לנושא התביעה כמו מחזור פסולת אלקטרונית או תרומה של מוצרי אלקטרוניקה לנזקקים, או כל מטרה אחרת הקשורה במוצרי אלקטרוניקה לרבות מטרות חינוך, אוריינות והסברה בנוגע לסכנות השימוש במוצרים אלקטרוניים חכמים שונים. 6/16/2020 https://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.8910315 https://www.themarker.com/misc/article-print-page/1.8910315 2/2 לפי ההסכם, מתוך הסכום שתשלם סמסונג, %20) 9.2 מיליון שקל) יקבלו כשכר טרחה עורכי הדין יעקב סבו ואורי ברעם שמייצגים את עמותת הצלחה, והצלחה תקבל %5 (כ-700 אלף שקל). סמסונג יוצגה בהליך על ידי עורכי הדין גיל אוריון ואמיר ורון ממשרד פישר בכר חן וול אוריון. אלעד מן, היועץ המשפטי של הצלחה, אמר כי "הסדר הפשרה שהוגש כעת הוא צעד נוסף ומשמעותי לקידום התביעה המורכבת והתקדימית הזו מול שאר הנתבעות. ההסדר הנוכחי מגדיל את הפיצוי לציבור באופן משמעותי ביחס להסדר הקודם ומחזק את היכולת לפעול מול שאר הנתבעות".
יום שלישי, 3 בספטמבר 2019
הסדרים בין חברות תרופות לבין בתי מרקחת ורוקחים למתן הטבות בתמורה לקידום מכירות הם הסדרים כובלים. דה מרקר 3.9.19
https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.7792470
פרסומים שונים חשפו כי חברות תרופות מציעות לרוקחים הטבות אישיות שונות, כמו נסיעות לחו"ל, בתמורה לכך שהרוקח יקדם את מכירת תרופותיהן. מידע זה מעורר חשש לפיו שיקול הדעת של רוקחים מוטה או משתבש בשל להיטות לקבל את ההטבה, ומביא למצב שבו יימכרו תרופות מיותרות או תרופות מתאימות פחות מאלו שהיו נמכרות בהיעדר אותו תמריץ לרוקח.
רוקחים אמנם כפופים לחובות מקצועיות ואתיות האוסרות עליהם לפעול באופן פסול, אך השאלה היא אם החוק צריך כלל לאפשר את הדילמה המתוארת. החוק צריך לאסור ניגוד עניינים שכזה, אך קיים כבר כיום כלי חוקי המונע את הדילמה מלכתחילה, ורשות התחרות צריכה לעשות בו שימוש כדי למנוע הסדרים פסולים שכאלה.
הסדרים בין חברות תרופות לבין בתי מרקחת ורוקחים למתן הטבות בתמורה לקידום מכירות הם הסדרים כובלים, שכן הם מעוררים חשש לפגיעה בשוק התרופות. על רשות התחרות לדרוש שהסדרים כאלה יובאו לאישורה בהתאם למנגנונים הקבועים בחוק, ואף לנקוט הליכים נגד חברות תרופות, רוקחים ובתי מרקחת שיפעלו בניגוד לקביעתה.
חברות תרופות הן בגדר ספק ובתי מרקחת הם בגדר לקוח. במצב רגיל, משלם הלקוח לספק עבור המוצרים שהוא קונה ממנו, ולא להפך. מצב שבו חברות תרופות "משלמות" לרוקחים (הענקת ההטבות), בתמורה למוצרים שחברות התרופות מוכרות לצרכן הסופי באמצעות הרוקחים, פוגם בסדר הדברים הבסיסי, ויוצר חשש לפגיעה במערך תמריצי המכירה של הרוקחים ולפגיעה מסתברת בשווקים שבהם ניתנות ההטבות.
הצורך לאסור הטבות שמשבשות את מערך התמריצים של רוקחים איננו ייחודי לתחום הרוקחות. חוק המזון אסר על יצרני מזון להעניק הטבות לקמעונאים כמו שופרסל, רמי לוי ודומיהם, בתמורה לעמידה ביעדי רכש. החוק קובע שהתשלום יהיה מהקמעונאי ליצרן לפי מספר היחידות הנמכרות, ותו לאו. גם במקרה של חוק המזון הצורך נולד מכך שיצרני מזון שילמו לקמעונאים, בדרך מפוקפקת של הטבות, כדי שהקמעונאים ידירו מהמדפים מוצרים מתחרים. בתחום הביטוח קבעה רשות שוק ההון מגבלות ואיסורים הנוגעים לתגמול סוכני הביטוח, באופן אישי, על ידי חברות הביטוח, כשהם מוכרים מוצרים ביטוחיים ללקוחותיהם הסופים.
המגזר העסקי כבר פתר מזמן את כשל השוק המתואר באמצעות התניות חוזיות. במרבית החוזים שבהם נמצא סוכן במצב שבו הוא צריך לבחור בין מספר ספקים (למשל קבלן שצריך לבחור בין מספר ספקים עבור המזמין), נאסר עליו לקבל הטבות מהספקים שמביניהם הוא צריך לבחור. בארה"ב, האיסור על מתן עמלות והטבות נסתרות קבוע בחוק, וזהו דין רצוי. מצבים של נאמנות כפולה, המתווספים לקשר מסחרי תדיר וחוזר בין סוכן המכירות לבין היצרן (רוקחים וחברות תרופות או סוכני הביטוח וחברות ביטוח), יוצרים ניגוד עניינים אינהרנטי שהדין צריך למנעו.
יש להרחיב את הרציונל של ההסדר הקבוע בשוק המזון והביטוח גם לענף הרוקחות, ולכל תחום אחר שבו יצרנים עשויים לקנות את שיקול הדעת של הסוכן או הקמעונאי בתמורה להטבות סודיות, שונות ומשונות עבור יעדי מכירות. התוצאה המסתברת היא שיבוש שיקול הדעת של הסוכן על חשבון מוצרים מתחרים, טובים או זולים יותר. מקרים שבהם יותרו פרקטיקות כאלה צריכים להיבחן במשורה ולהיות כאלה שיש בהם תועלת מוכחת לציבור בצידם, והדרך לכך צריכה להיות באמצעות קבלת אישור פרטני של רשות התחרות כדי שיוכלו להתקיים.
ד"ר ברעם הוא מומחה לדיני תחרות. עו"ד מן הוא היועץ המשפטי של עמותת הצלחה
יום חמישי, 8 באוגוסט 2019
יום רביעי, 8 במאי 2019
Lower court finds Israeli jurisdiction over foreign cartel
Lower court finds Israeli jurisdiction over foreign cartel Julie Jackson
Lower court finds Israeli jurisdiction over foreign cartel - GCR - Global Competition Review 5/7/19, 2)33 PM
https://globalcompetitionreview.com/article/1191023/lower-court-finds-israeli-jurisdiction-over-foreign-cartelhttps://globalcompetitionreview.com/article/1191023/lower-court-finds-israeli-jurisdiction-over-foreign-cartel Page 3 of 7
Credit: iStock/Roberto
An Israeli district court has found that cartel victims can bring claims against a foreign defendant in the optical disk drive and cathode ray tube antitrust litigations, though the alleged conduct occurred outside the country.
On 2 May, Royal Philips Electronics lost on its motions to dismiss two damages claims brought by a class of Israeli purchasers. The Central District Court in Lod, near Tel Aviv, held that the purchasers can pursue claims against the Dutch technology company as long as they demonstrate an adequate cause of action under the country’s effects doctrine.
Philips had argued that the claims should be dismissed for lack of jurisdiction because Israeli law does not apply to foreign defendants who committed the alleged unlawful conduct abroad.
But the purchasers argued that Israel’s effects doctrine allows claimants to pursue charges against cartel defendants so long as the conduct harmed competition in the domestic market.
The district court opinion found that antitrust laws can extend to actions that were not committed entirely, or even mainly in Israel, if the result of a conduct harmed businesses in Israel. The country has no binding case law that states otherwise, the court noted.
Making similar findings for both the ODD and CRT cases, the court held that the effects doctrine permits extraterritorial jurisdiction over restrictive arrangements, including cartels that are executed outside of Israel, regardless of whether the conduct occurred in the country.
In 2017, Israel’s Supreme Court dismissed a lawsuit against members of the liquid-crystal display cartel, finding that foreign defendants can only be served with a complaint outside Israel if the conduct took place within the country. The LCD cartel was clearly a case of damages caused by an act that did not physically take place in Israel, the court said, and showing that the conduct had affected the local market is not enough for jurisdiction.
The Lod district court last week distinguished the Supreme Court ruling from the ODD and CRT cases based on the 2017 opinion’s focus on the procedural regulation for service of a lawsuit.
Optical disk drive makers face a slew of antitrust lawsuits after being accused of participating in a global cartel that allegedly fixed prices and divided the market for the drives, which are widely used in computers and other media players to read CDs and DVDs. Cathode ray tube manufacturers have also been sued in multiple jurisdictions for allegedly price fixing colour picture tubes used in television screens.
A class of Israeli purchasers sued multiple electronic companies, including Philips and Sony, in May 2016 for artificially raising the prices of optical disk drives. Another class sued Philips and LG Electronics in November 2014 for artificially raising the prices of cathode ray tubes.
Ori BarAm, an advocate at Ori BarAm Law Firm, represents the class action plaintiffs in both the CRT and ODD cases, as well as having represented the LCD claimants. He said the Lod district court’s ruling allows both lawsuits to move forward to trial, while acknowledging the local court’s authority over international cartels that harm Israeli consumers.
Philips did not respond to a request for comment.
Counsel to CRT claimants
Ori BarAm, Jacob Sabu, Yuki Shemesh and Amit Manor in Tel-Aviv
Counsel to ODD claimants
Ori BarAm, Yuki Shemesh and Amit Manor in Tel-Aviv
Counsel to Philips
Herzog Fox Neeman
Partners Joseph Ashkenazi and Haim Machluf in Tel-Aviv
יום ראשון, 21 באפריל 2019
יום שלישי, 21 באוגוסט 2018
כתבה בדה מרקר על פניה למיצוי הליכים בעניין העמלה הצולבת
https://www.themarker.com/markets/.premium-1.6406290
הירשם ל-
רשומות (Atom)